מודל ה – DIR הינו מודל אינטגרטיבי להערכה וטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים בכלל וילדים על הספקטרום האוטיסטי בפרט. מקורותיו של המודל בגישה ההתפתחותית רגשית – הוא פותח מתוך מחקר ותצפיות על ילדים בעלי התפתחות תקינה ועל הוריהם על ידי דר' סטנלי גרינשפאן ז"ל וד"ר שרינה וידר בארה"ב, וכיום מהווה אחד המודלים המובילים בארץ ובעולם לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.
על-פי המודל, הבנת הקשיים ההתפתחותיים של ילדים וההתערבות מושתתתים על שלושת מרכיבי המודל ה – R.I.D
D – Developmental level
ההנחה היא שילדים מתפתחים בכל תחומי התפקוד במקביל ושתחום התפתחות אחד מושפע ומשפיע באופן ישיר על משנהו. גרישפאן ווידר מתארים תשע יכולות רגשיות – תפקודיות, שלבים התפתחותיים אשר מהווים בסיס להתפתחותם של ילדים תחילה ומבוגרים בהמשך. יכולות אלו מתפתחות בשנות החיים הראשונות כתוצאה מאינספור התנסויות אינטראקטיביות עם דמויות משמעותיות ומספקות את הבסיס להתפתחות ה"אני", היכולת לתקשר עם העולם האנושי, החשיבה והיכולת לפתרון בעיות.
שלבים התפתחותיים אלה הם:
(1) וויסות עצמי, קשב ועניין בעולם.
(2) אינטימיות ויצירת קשרים;
(3) היכולת ליזימה ולתקשורת הדדית;
(4) תקשורת מורכבת ופתרון בעיות;
(5) רעיונות רגשיים;
(6) חשיבה רגשית וחיבור בין רעיונות;
(7) ממשחק לחשיבה סימבולית;
(8) חשיבה רב ממדית;
(9) חשיבה רפלקטיבית
Individual difference – I
ההבדלים האינדיבידואליים – הביולוגיים הרגשיים והתפקודיים, אשר משפיעים על הדרך בה ילדים קולטים ומעבדים אינפורמציה ופועלים בעולם. ההנחה היא שכל ילד מגיע לעולם עם יכולות ייחודיות לו אשר דרכן ואיתן הוא קולט את העולם, מעבד אינפורמציה ופועל בו, זהו מרכיב ה – I של המודל. ההתבוננות בהתפתחות על פי המודל מתבססת על הבנת היכולות האינדיבידואליות לקליטה ועיבוד של גירויים מן החוץ והפנים אשר משפיעות על האופן בו הילד חווה את העולם דרך ערוצי החוש השונים. לכל אחד דרך ייחודית לפעול ולנוע עם גופו בעולם. הבנת הדרך שבה כל אחד קולט ומעבד את העולם כמו גם פועל בו, מהווה את הבסיס להבנת עוצמותיו ויכולותיו של הילד/ההורה לצד חולשותיו ולפיכך מאפשרת להתאים תכנית טיפול אשר תותאם לצרכיו הייחודיים של ילד ומשפחתו.
R – Relationship based
התמקדות במערכות יחסים
ההנחה היא שההתפתחות של תינוקות וילדים על מרכיביה השונים (מוטורי, קוגניטיבי, שפתי, רגשי, חברתי) מתרחשת בתוך מערכות יחסים אינטראקטיביות עם האנשים המשמעותיים להם. זהו מרכיב ה R – של המודל. אינטראקציות אלה, המותאמות ליכולותיו האינדיבידואליות של ילד, מאפשרות לו לבסס את יכולותיו לווסת את עצמו, ליצור מערכות יחסים משמעותיות, לתקשר עם הסובבים אותו, לפתור בעיות, להעלות רעיונות ולחשוב בהגיון. המודל מתייחס להורה כמטפל העיקרי של ילדו ומתוך כך רואה את הצורך המשמעותי לתמוך בהורה ובהבנתו את ילדו ואת עצמו ולאפשר להם לחוות וויסות הדדי, אינטימיות, קשר, הנאה ושיתוף. את התשתית שעל פיה מתבוננים ומבינים את התפתחותם ואת יכולותיהם התפקודיות – רגשיות של ילדים.
המודל מדגיש את המרכיב הרגשי, את ההתקשרות על גווניה השונים כבסיס להתפתחות ואת השימוש ב"אפקט" (הריגוש והרגש) כמרכזי בביסוס הקשר המשמעותי של הילד עם מטפליו. ההנחה היא כי בני אדם פועלים בעולם מתוך הנעה רגשית וכי איתור מוטיבציה זו אצל הילד והתחברות אפקטיבית אליה, היא המאפשרת לו להתעניין בפרטנרים שלו לתקשורת, לתקשר עם העולם האנושי ולטפס בסולם השלבים.
כפי שנאמר קודם לכן, הנחת היסוד העומדת בבסיס המודל היא כי קשיי התקשורת של ילדים עם צרכים מיוחדים משפיעים על האינטראקציה שלהם עם הוריהם ועם העולם הסובב אותם ולכן גם מצמצמים את ההזדמנויות שלהם להתפתח וללמוד. היכולות ההתפתחותיות שלנו מתגבשות דרך הדרך בה אנו חווים, רואים, ומארגנים את העולם, ודרך מערכות היחסים שלנו עם הסובבים אותנו.
מטרת העבודה על פי מודל הDIR – היא להגביר את המודעות והרגישות של ההורים לדרך המאוד מיוחדת שבה ניתן לתקשר עם או לתווך לילדיהם את העולם תוך הבנה של הפרופיל החושי שלהם והתגובות הרגשיות בעקבותיו.
למודל שלוש דרכי טיפול עיקריות:
Floortime 1
התערבות טיפולית המתמקדת ביצירת אינטראקציות רגשיות משמעותיות בין המטפל או ההורה לבין הילד. מטרתה של התערבות זו לבסס את יכולותיו ההתפתחותיות-רגשיות של הילד בשלב שבו הוא נמצא ולקדם אותו לעבר השלבים הבאים. במהלך המפגשים הדגש הוא על תקשורת ספונטנית, כשהמטפל מגיע למפגש ללא מטרות נוספות של מיומנויות ייחודיות, כמו שיפור יכולות של מוטוריקה עדינה או הבניית משפטים. במהלך האינטראקציה, מושם דגש על יצירת הנאה משותפת, שימור של משחק לאורך זמן והרחבת מעגלי התקשורת באמצעות משחק, מחוות ומילים הגישה העיקרית בבסיסה מתיחסים לרעיונות ולמשחק שהילד מביא ומביע והולכים בעקבותיו ומרחיבים את הרעיונות תוך הנאה משחקיות וקשר.
2 תוכנית סנסומוטורית
ילדים בעלי צרכים מיוחדים מראים פעמים רבות קשיים בתחום הוויסות והעיבוד החושי ובתחום המוטורי על רכיביו השונים. תכנית סנסומוטורית (חושית-תנועתית) לפיכך, היא חלק בלתי נפרד מתכנית DIR כוללת. מטרת תכנית סנסו מוטורית היא ליצור עבור הילד, סביבה אשר תתמוך בו וביכולותיו ותספק עבורו הן את התרגול המוטורי הנחוץ לו והן את הגרייה הסנסורית הנחוצה לו, על מנת לתפקד באופן אופטימלי, כלומר, להיות ב"טווח הנוחות" שלו.
3 פעילות מובנית חלקית
עבודה מובנית חלקית הינה מרכיב במודל ה DIR – אשר בו מתאפשרת למידה של מיומנויות חדשות ומגוונות, באמצעות הצבת אתגרים משמעותיים עבור הילד, זאת בתיווך ובתמיכת המבוגר. בעבודה מובנית חלקית המטרות הן התפתחותיות ומיושמות במהלך התנסויות יומיומיות המטרה היא למידת יכולות חדשות בתחומי התפקוד השונים: קוגניטיבי, שפתי, מוטורי, חברתי, רגשי – זאת בהתאם לשלבים ההתפתחותיים של הילד ולצרכיו.
לכל ילד מתאימים את התוכנית המותאמת לפרופיל הייחודי לו. בעבודה מובנית חלקית המטרות הן התפתחותיות ומיושמות במהלך התנסויות יומיומיות: בבית, במסגרות החינוכיות ובטיפולים.
בגני לב מנחם הילדים בגני תקשורת מקבלים טיפול DIR בעיקר טיפולי floor time, לכל ילד מוצמדת מטפלת אישית ומותאמת תוכנית אישית, וכל ילד מקבל כ3-4 טיפולי פלורטיים בשבוע עם הדרכה צמודה.